שני מושגים מרכזיים בצ'יקונג הם: טאי צ'י המסמל דינמיות תודעתית, רגשית ותנועתית. וכנגדו וו צ'י שמשמעו התרוקנות מתחושת ישות עצמית המאפשרת שחרור מדפוסים תודעתיים, רגשיים ופיזיולוגיים. העבודה עם שניהם מאפשרת שחרור מדפוסים ישנים ובנייה של דפוסים חדשים.

המושג וו צ'י בתרגום ישיר הנו ריק אולטימטיבי, חלל פנוי ללא מאבק או אחיזה, מקום בו יש אינסופיות להוויה.
זהו מקור של ידע, ובתפיסה הדאואיסטית מהווה המקור בהא הידיעה, לידיעה פנימית מוחלטת שאינה מותנית בהשגת השכל, בהבנה או במגבלות החושים. בסין העתיקה האמינו שמסרים וידע טמונים בריק האולטימטיבי הנמצא במרכז הווייתו של כל אדם. כאשר נלמד להתחבר אל השקט שבתוכנו נוכל להוציא את הפוטנציאל הגלום בנו מהכוח אל הפועל קרי, החכמה האצורה בקרבנו תהפוך לכלי עוצמתי של ידע חסר גבולות.

המושג טאי צ'י בתרגום ישיר הנו עוצמה או גדולה אולטימטיבית, איזון בין שני הניגודים הקיימים בעולם סביבנו, בגופנו ובנפשנו ובא לידי ביטוי בתודעה, רגש ופיזיולוגיה מאוזנת. המרכזים האנרגטיים משמשים מעין מאגרי אנרגיה מהם ניזון הגוף כולו דרך ערוצי האנרגיה. היסטורית התיעוד הראשון של המושג טאי צ'י מגיע מהספר
"ההרמוניה בספר התמורות" שנכתב בזמן שושלת האן (בין 25 לפנה"ס ועד שנת 225) בידי האלכימאי הדאואיסטי וואי בויאנג Wei Boyang. בכתביו המשמעות של וו צ'י היא דאו = הדרך במצב סטטי וטאי צ'י דאו = הדרך בתנועה דינאמית. בתיאור האיזון הדינאמי אותו מייצג הטאי צ'י, האיזון עצמו הוא המתואר כנשגב והאידיוגרפיה השניה מסמלת גדולה או שלמות, כך שתרגום לא מילולי המשקף את מהות ההגדרה כרעיון יהיה לעניות דעתי: האיזון הנשגב = Great Ultimate.

בין כל המרכיבים תודעה – רגש – פיזיולוגיה יש יחסים הדדיים והשפעה שהיא בבחינת כביש דו סיטרי.
תנועה מאזנת תאזן גם את הנפש ונפש מאוזנת תבוא לידי ביטוי גם בתנועתו הלא מודעת של האדם. את הריק האולטימטיבי על כל אדם למצוא בתוכו. ניתן ללמוד את התנוחה הפיזית, אך התרוקנות תודעתית היא מלאכה שצריך להתאמן בה ולצורך לימוד זה על כל אחד להיות המורה של עצמו ולמצוא את הדרך פנימה. הסינים מסתפקים בהנחייה – לרוקן את המחשבות think of nothing.

העמידה הריקה היא בעיני אימון למתקדמים ובתחילת הדרך קשה למתרגל לדייק או אפילו להרגיש בוודאות מתי הוא מדייק בעמידה. לאחר זמן אנו לומדים לחוש את הזרימה ועוצמת השדה האנרגטי של גופנו. זהו הרגע בו ניתן להתחיל להתאמן ברצינות בעמידה ריקה כבסיס פיזי לחיבור עם החלק הגבוה שבנו, בו הידיעה היא חסרת גבולות. הסינים קוראים לזה 'הדאו' ובתרגום ישיר 'הדרך'. בקבלה זה נקרא 'ביטול', מצב של העדר תחושת היישות דרכה האדם מגיע קרוב ככל שניתן לחלק האלוקי שבנשמתו. מהאספקט הפיזי ה"מצפן" שיכוון אותנו הוא תחושת אמצע ועמידה ללא מאבק, נינוחות ואיזון פיזיולוגי כפלטפורמה לעבודה הרגשית והתודעתית.

יין ויאנג – בגוף האדם

כעיקרון מנחה כללי, ניתן לומר שהחלקים בגוף שחשופים יותר לשמש הם יאנג והחלקים הנחבאים מהשמש הם יין. אנו כמטפלים ננסה לחוש את האדם שמולנו ולבחון את האיזון בין יאנג ליין בגופו, בצורת הדיבור ובתנועות גופו לא רק בזמן תרגול. ההליכה או צורת ההחזקה של הגוף מלמדות הרבה מאוד.

הסיווג כטיפוס יאנג או יין תהיה האבחנה הראשונה שנעשה כאשר נפגוש מטופל חדש. ובפרק זה נרחיב על החלוקה בגוף האדם וההשלכות של האבחון לגבי דרכי הטיפול שנבחר במסגרת החליפה התפורה לצרכיו של האדם.

הכוחות האלה מתקיימים באדם מרגע החיבור של הזרע והביצית ברחם האם, מיד עם החלוקה הראשונית לשני תאים. החלק המרכזי המשותף לשני התאים מהווה את הציר האנרגטי המרכזי, דופן אחת היא הערוץ השולט GV והדופן השנייה את הערוץ המכיל CV. שני ערוצים אנרגטיים מרכזיים אלה יזינו את המשך חלוקת התאים ויהיו במהלך הימים הקרובים לחלקו הקדמי והאחורי של העובר, פנים ואחור.

עם השנים אנו מתגבשים, גנטיקה ונטיות מולדות של אופי האדם נמהלות בחוויות מעצבות, חינוך והתפתחות או ניוון ש"נרכשו" במהלך החיים. כל הגורמים האלה פועלים יחד בערבוביה יחודית לכל פרט ומעצבים את דמותו כאדם הווה אומר את המבנה הפיזי, הרגשי והתודעתי של האדם.

האבחנה הראשונה האם יש לפנינו אדם שהוא טיפוס יין או טיפוס יאנג מקדימה לאבחון המטופל לפי שיטת הטריגרמות הסיניות, אותן נלמד בהמשך וכמובן לאבחון לפי חמשת היסודות.

הנקודות השונות אותן נבחן :

1. מבנה גוף מכונס או מוחצן?
2. אופן ההחזקה של הגוף, יציבה, הליכה וכולי.
3. צורת הדיבור והביטוי של האדם משדרת יין או יאנג?
4. האם הבעיה הפיזיולוגית יושבת על ערוצי אנרגיה של יין או יאנג?

בסופו של התהליך יתקבל אבחון האם אדם זה הוא טיפוס "ייני" או "יאנגי" במבנה גופו, בהתנהגותו ובפתלוגיה ממנה הוא סובל. נקודה זו היא הראשונה בהליך האבחון לקראת בנייה של פרוטוקול טיפולי לאותו אדם. בסופו של דבר לאחר מבט מעמיק ותשאול מקיף יתקבל אבחון הכולל תכונות פיזיות, תכונות אופי, הפסיכולוגיה שמאחורי הבעיה הבריאותית ורק בסוף הגורמים לפתלוגיה שבגינה המטופל הגיע לקליניקה.

דוגמה א:
אשה עם חוסר יאנג טיפוס ייני כללית בכל תא בגופה והפתלוגיה היא סטגנציה בכבד, המופיעה כגידול שפיר שהופיע עקב הדחקה וחוסר ביטוי של כעסים. עקב כך נוצרה חסימה בזרימה האנרגטית של האיבר שפגעה בתפקודו הפיזי והאנרגטי.

דוגמה ב:
גבר בשנות השישים שנראה כטיפוס יאנגי מוחצן, הפתלוגיה היא ציסטה בכליה שנגרמה כפי הנראה עקב איבוד ההון העצמי של המשפחה ופשיטת רגל שהביאה לדאגה יתרה לעתידו ולעתיד משפחתו. חרדה קיומית מתמשכת הביאה לידי התשה של הכליה גם עקב רגש של פחד לא מאוזן וגם עקב בעיות שינה איתן הוא מתמודד מאז המשבר. חוסר ביטוי הולם הנובע מדימוי עצמי גברי בוטח ותפקידו כגורם מייצב וחזק בבית גרמו לסטגנציה שפגעה בתפקוד הכליות והחסימה האנרגטית באה לידי ביטוי כציסטה בכליה השמאלית.

אלה כמובן דוגמאות בלבד וכל כוונתי היא לתת דוגמה כיצד אני רושם לעצמי בראש העמוד בריף המסכם את התשאול ואת התרשמותי מהמפגש עם המטופל. זוהי נקודת התחלה שיכולה לכוון את המטפל ולעזור לו לגבש פרוטוקול טיפולי, שלכתכילה מביא בחשבון את מכלול הגורמים שהובילו לפתלוגיה ספציפית אצל אדם ספציפי.

בעמוד הבא תמצאו כמה דוגמאות לביטוי של יין ויאנג בגוף האדם. חשוב תמיד לזכור שיין ויאנג הם יחסיים לשם דוגמה צדנו הקדמי, יהייה יין ביחס לגב אך יאנג ביחס לאיברים הפנימיים שבחלל הבטן או בבית החזה.

העמידה הריקה היא בעיני אימון למתקדמים ובתחילת הדרך קשה למתרגל לדייק או אפילו להרגיש בוודאות מתי הוא מדייק בעמידה. לאחר זמן אנו לומדים לחוש את הזרימה ועוצמת השדה האנרגטי של גופנו. זהו הרגע בו ניתן להתחיל להתאמן ברצינות בעמידה ריקה כבסיס פיזי לחיבור עם החלק הגבוה שבנו, בו הידיעה היא חסרת גבולות. הסינים קוראים לזה 'הדאו' ובתרגום ישיר 'הדרך'. בקבלה זה נקרא 'ביטול', מצב של העדר תחושת היישות דרכה האדם מגיע קרוב ככל שניתן לחלק האלוקי שבנשמתו. מהאספקט הפיזי ה"מצפן" שיכוון אותנו הוא תחושת אמצע ועמידה ללא מאבק, נינוחות ואיזון פיזיולוגי כפלטפורמה לעבודה הרגשית והתודעתית.

יין ויאנג – בגוף האדם

כעיקרון מנחה כללי, ניתן לומר שהחלקים בגוף שחשופים יותר לשמש הם יאנג והחלקים הנחבאים מהשמש הם יין. אנו כמטפלים ננסה לחוש את האדם שמולנו ולבחון את האיזון בין יאנג ליין בגופו, בצורת הדיבור ובתנועות גופו לא רק בזמן תרגול. ההליכה או צורת ההחזקה של הגוף מלמדות הרבה מאוד.

הסיווג כטיפוס יאנג או יין תהיה האבחנה הראשונה שנעשה כאשר נפגוש מטופל חדש. ובפרק זה נרחיב על החלוקה בגוף האדם וההשלכות של האבחון לגבי דרכי הטיפול שנבחר במסגרת החליפה התפורה לצרכיו של האדם.

הכוחות האלה מתקיימים באדם מרגע החיבור של הזרע והביצית ברחם האם, מיד עם החלוקה הראשונית לשני תאים. החלק המרכזי המשותף לשני התאים מהווה את הציר האנרגטי המרכזי, דופן אחת היא הערוץ השולט GV והדופן השנייה את הערוץ המכיל CV. שני ערוצים אנרגטיים מרכזיים אלה יזינו את המשך חלוקת התאים ויהיו במהלך הימים הקרובים לחלקו הקדמי והאחורי של העובר, פנים ואחור.

 

 

 

 

 

 

 

 

ככלל מנחה להגדרת יין מול יאנג בגוף האדם, המקומות החשופים יותר לשמש יהוו יאנג כפי שנראה בשלשת האיורים שלהלן: הגב פוגש את השמש יותר מהבטן , פלג הגוף העליון יותר מהרגליים וכמובן שכל חלקי הגוף הפנימיים אינם פוגשים שמש כלל. גם בגפיים כל אחת לעצמה מיתקיימים אותם כללים והחלק הפנימי של הרגל יהיה יין מול חלקה החיצוני יאנג , כף היד יין מול גב היד יאנג וכולי.

דילוג לתוכן