צ׳י קונג למתמודדים עם סרטן

צ׳י קונג מומלץ למתמודדים עם סרטן הפך עם השנים גם במערב לטיפול תומך מקובל. השאלות העולות הן איך צ'י קונג מרפא? האם הוא באמת מועיל? ואיך נכון לתרגל צ'י קונג למתמודדים עם סרטן. במאמר זה ננסה לתת מענה לשאלות אלה וכן לעשות סקירת מחקרים מהעשורים האחרונים ולבחון איך צ'י קונג מרפא בעין מדעית.

מה גם שברמת החוויה שלי כמורה ומתרגל צ'י קונג ותיק שחש על בשרו איך צ'י קונג מרפא. אני סבור בהחלט שהתשובה האם צ'י קונג מועיל למתמודדים עם סרטן כטיפול תומך היא בהחלט כן. אבל מלבד העדות של בריאות איתנה של תלמידי הותיקים. הבריאות הנבנית בקרב תלמידי קורס צ'י קונג שלומדים אצלנו מידי שנה והתחושה הסובייקטיבית האישית שלי. רצינו תשובה יותר מדעית.

אז הפשלנו שרוולים ויצאנו לבדוק עבורכם את גילויי המדע, מה ממליצים אתרים בבתי חולים מובילים בעולם המערבי ואיך כל זה נראה בעין מחקרית. מזה שנים רבות בבתי חולים המכונים ״בתי חולים ללא תרופות״ בסין התרגול מהווה חלק מהטיפול השלם. בדרך טיפול ללא תרופות כלל : עבודה תודעתית קרי מדיטציות ודמיון מודרך.  תנועה קרי סדרות צ׳י קונג רפואי או פרוטוקול מותאם אישית. צמחי מרפא ועבודה עם נקודות גישה לערוצים האנרגטיים השונים בגוף האדם acupoints או נקודות אקופרסורה ואקופונקטורה.

בשנים האחרונות יותר ויותר בתי חולים במערב ואף בסין המודרנית, משלבים את המיטב משני העולמות כגישה הוליסטית בריאה וחדשה של ״האסטרטגיה הטיפולית״. להלן דוגמה קטנה מתוך מעל מאה מחקרים עליהם עברנו. את המחקר הזה מצאתי במאגר של סלואן קטרינג המרכז שנודע כחוד החנית בטיפול בחולי סרטן וכן כמאגר מידע אמין (ממליץ בחום לבקר באתר ולהרחיב קריאה).

מחקר על צ'י קונג כגורם משפיע על איכות חייהם של חולי סרטן

המחקר נערך בשנת 2009, השתתפו במחקר מעל 160 משתתפים המתמודדים עם סוגי סרטן שונים, מטרת המחקר הייתה בחינה של איכות החיים, מצב הרוח והמורל ומצבם הנפשי אך התוצאות הדגימו גם ברמה הפיזיולוגית הפשוטה הטבה. להלן תוצאות המחקר.

טיפול בהקרנה של צ'י על תרבית תאים של סרטן הכבד

למרות שהדבר כבר דווח ע״י פרופ לידה פנג בשנות ה 80 של המאה העשרים, לא הייתה הרבה המשכיות לבחינת וואי גונג (מיומנות חיצונית) שהיא הלכה למעשה הקרנת צ׳י חוץ גופית. חוקרים מיפן החליטו בשנת 2005 להרים את הכפפה למרות האזוטריות והקושי במדידה של היות היעילות תוצאה של הטיפול.להלן נביא את האבסטרקת של המחקר הקובע כי מהניסוי עולה כי יש בהחלט צורך לחקור שיטתית ובאופן מעמיק את הפוטנציאל התמון בטיפול מסוג זה. אנא לתשומת לבכם שצ׳י בייפנית נכתב Ki ולא Qi כמו בסין.

כמי שמתרגל לומד ומלמד את הצ'י קונג התודעתי כחלק חשוב בעולם של צ'י קונג רפואי אבקש להעיר הערה בנוגע למחקר זה. המחקר נעשה בתרבית קרי in vitro, במצב זה אמונתו ותודעתו של החולה אינה מהווה חלק מהגורמים המשפיעים לטוב או לרע. המרפא בצ׳י קונג לבדו פועל מול התאים בצלוחית. משמעות הדבר היא שהאמון או העדר האמון המהווים פקטור משמעותי בכל טיפול תודעתי לא נכנסות לתמונה.
דוגמה נוספת בה קבוצת חוקרים סינית בחנה עבודה בהקרנות אנרגטיות על ידי מרפא בצ׳י קונג על חולי סרטן הריאה, התוצאות שלפניכם מראות את העלייה בשיעור האפופטוזיס (מוות תאי). במהלך 48 השעות הראשונות ניכרת הירידה הדרמטית ביותר. תוך שבוע ניכרת ירידה של מעל 80% מול קבוצת הביקורת כפי שתראו בטבלה המצורפת מתחת לכותרת המחקר.

תרגול צ'י קונג מסורתי בן 20 דקות ביום לטיפול עבור נשים בשיקום מסרטן השד

מחקר חם מהתנור שנעשה בסין בשנת 2019, עבורי המחקר הזה מעניין במיוחד מאחר והוא נעשה תוך שימוש בסדרת צ'י קונג בסיסית, אותה אנו לומדים בסמסטר הראשון בקורס מידי שנה גם תלמידים שהם ללא כל רקע לומדים לבצע אותה ברמה טובה תוך חודשים ספורים. באופן אישי אמונתי תמיד הייתה שלפני לימוד של פרוטוקולים מותאמים אישית נכון להפנים את עקרונות התנועה והיציבה הנרכשים בלימוד סדרות היסוד מעולם הצ׳י קונג הרפואי. רק לאחר מכן נכון לגשת לתפור ״חליפה מותאמת״ כפרוטוקול אישי למטופל השם דגשים על מצבו ואתגרי הבריאות איתם הוא מתמודד. להלן לפניכם תוצאות המחקר.

מה שהיה יכול להיות מעניין לבדיקה ומעקב רב שנתי היא השפעת התרגול על אחוזי הישנות בקרב אותן נשים, האם לתרגול תהיה השפעה חיובית? עד כמה ההבדל יהיה מובהק?  זה כמובן דורש מחקר רחב וחזרה על המחקר בכמה קבוצות לפני שנוכל לקבוע כי גם בתרגול יומי ״תחזוקתי״ באופיו יש פוטנציאל כאסטרטגיה של מניעה.

כמה מילים לסיכום

למרות הפוטנציאל הרב ודווקא עקב כך שכיום גם בעולם המערבי רבים נוטים לשלב תרגול צ'י קונג כטיפול תומך או כדרך לריפוי בגוף ונפש, חשוב להבהיר כמה נקודות חשובות שגם שופכות אור על איך צ'י קונג מרפא. מהם הגורמים העיקריים שיהפכו תרגול לאפקטיבי. אז ראשית תרגול צ'י קונג מניסיוננו הרב הוא בבחינת טיפול תלוי מינון, לא די לתרגל כמה דקות מידי פעם מול וידאו ביוטיוב, או להגיע למפגש שבועי של שעת תרגול.

גם הכמות אך למען האמת עוד יותר האיכות חשובים. מומלץ ללמוד במסגרת רצינית או ממורה פרטי בעל הסמכה של מטפל בצ׳י קונג רפואי Medical Qigong Therapist. אנו במדיקל צ'י קונג ישראל מקיימים מזה שנה שניה קורס שנתי אונליין של צ'י קונג רפואי ושמחים לתת גם למתגוררים רחוק או למתקשים להתנייד את האפשרות לתרגל במסגרת איכותית. בכנות קריאת המחקרים מהם בחרתי את השלושה האלה העלה בי רצון לנסות ולהרים מחקר מעקב רב שנתי בקרב משתתפי קורס צ'י קונג אונליין ולבחון בעצמנו את ההטבה לאורך זמן של מתרגלי צ'י קונג מול קבוצת הביקורת של הסטטיסטיקה בישראל

אם אתם מטפלים או מתרגלי צ'י קונג ותיקים המעוניינים ללמוד צ'י קונג למתמודדים עם סרטן ולתת טיפול תומך ממוקד בקרו בעמוד הדנה צ'י קונג אנטי סרטני. סדנת צ'י קונג המתקיימת מידי שנתיים בחודשי הקיץ ומועברת ע״י אמיר פרלמן מייסד מדיקל צ'י קונג ישראל וצוות הקליניקה דינה גדליה מטפלת מוסמכת בצ'י קונג רפואי ואבנר אבדאב.

לינקים שימושיים שיעזרו לכם ללמוד איך צ'י קונג מרפא ולמה כדאי לתרגל צ'י קונג למתמודדים עם סרטן

סלואן קטרינג כיום נחשב לחוד החנית בתחום הטיפול בסרטן, מצרפים עבורכם את העמוד באתר הרשמי שלהם העוסק בצ'י קונג ומוצע כטיפול תומך לחולי סרטן לקריאה לחצו כאן

אוניברסיטת הרוורד הנה מהמובילות בעולם בתחום המחקר בתחום הרפואה האינטגרטיבית. הרווד הוציאו ספר ספציפי כמדריך להבנת טאי צ'י וצ'י קונג וחקרו רבות איך צ'י קונג מרפא לקריאה לחצו כאן

צ'י קונג סדנה להכשרת מטפלים בצ'י קונג אנטי סרטני

אמיר פרלמן בסדנת צ'י קונג למתמודדים עם סרטן

הרצאה של אמיר פרלמן בסדנת צ'י קונג למתמודדים עם סרטן
אמיר פרלמן - הרצאת מבוא לנשימה אמבריוניתאמיר פרלמן – הרצאת מבוא לנשימה אמבריונית
כמה מילים מאמיר פרלמן וצוות הקליניקה לצ'י קונג רפואי

מאמר זה מוגש ע״י אמיר פרלמן וצוות הקליניקה של מדיקל צ'י קונג ישראל בתקווה שיסייע למתמודדים עם אתגרי בריאות בבחירה נבונה של דרכי הטיפול ומתוך אמונה שגישה הוליסטית המשלבת את המיטב משני העולמות עשויה לעזור לרבים בהליך ההחלמה. ניסיוננו מלמד שבניה של אורח חיים בריא ומבריא מהווה צעד משמעותי בחיים בכלל ובתקופת החלמה בפרט. מאחלים לכל אדם בריאות איתנה ומאמינים בלב שלם ששלום בין גוף לנפשסולל את הדרך לבריאות שלמה.

 

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות

דילוג לתוכן