טאי צ'י איך מתחילים | אמיר פרלמן נותן 3 טיפים חשובים
איך מתחילים לתרגל טאי צ'י כל מה שחשוב לדעת!
אז איך מתחילים לתרגל טאי צ'י? בין עם הגעתם עקב המלצה בגלל אתגר בריאותי שתרגול טאי צ'י יכול לסייע בהליף הריפוי, חיפשתם אמנות לחימה רכה המתאימה למתרגלים בכל גיל או פשוט הוקסמתם מהתנועה העגולה איטית ומלאת החן. הצעד הבא שתעשו הוא כנראה החשוב ביותר. בחירת המסגרת בה תלמדו, המורים שינחו אתכם בראשית בצעדיכם הראשונים.
מדוע? מפני שזהו רגע מעצב בו הרגלי יציבה ותודעת התנועה שלכם מתגבשים ונבנים. יותר מאשר חשובה בחירת השיטה חשובה בחירת המורה. מאחר וכל מורה הולך בשיטת לימוד משלו ננסה לתת כמה טיפים ולענות על שאלות שלכם שחזרו גם בשיעורים וגם מפניות דרך האתר והעמוד פייסבוק של מדיקל צ'י קונג ישראל.
האם כדאי להתחיל מלימוד הפורם הקצר?
יש בהחלט היגיון בריא בלימוד פורם הקצר כדרך להתחיל. יש פורמים קצרים שונים יאנג סטייל, 24 תנועות ואפילו 8 תנועות. לימוד הפורם טאי צ'י הקצר קל ומהיר יחסית לכן הוא מהווה תשובה טובה לשאלה טאי צ'י איך מתחילים. מניסיון רב בהוראת טאי צ'י יש ערך מוסף רב בהשלמת סדרה או פורם או קאטה. אנו אוהבים את התחושה ש״עשינו משהו״ וזה מובן ופשוט. במסורת הסינית לזמן יש משמעות אחרת בהרבה מובנים. אחד מהם יהיה כמה זמן אתה מתרגל.
בעוד שבעולם המערבי ואף הסיני המודרניהאדם הולך לקבוצת תרגול פעם או פעמיים בשבוע לשעה וחצי עד שעתיים תרגול. המסורת של לימוד אמנויות לחימה במקור הייתה שהתלמיד מצוי במחיצת המורה מידי או כמעט מידי יום. כך החשיפה אל וההשגה של המורה בשנה גדולה יותר מאשר בשנים רבות במסגרת לימוד בסגנון המודרני. הלימוד המסורתי במנזרים כולל כמה שעות של תרגול תחת השגחה של מאסטר מיומן ולכן במסלול לימודים כזה התלמיד מגיע לרמה מאוד גבוהה תוך 4-5 שנות לימודים. ואת הפורם המלא בן למעלה ממאה תנועות ניתן ללמוד לבצע ברמה גבוהה מאוד תוך שנה אחת בלבד.
אך זהו מסלול לימודים לא ראלי עבור האדם הסביר שלומד ועובד, מפרנס משפחה ויש לו מחויבויות רבות מעבר להיותו חובב טאי צ'י. למי שמבקש להתחיל ללמוד בקצב של שיעור שבועי ותרגול בבית של כחצי שעה עד שעה ביום הפורם 8 תנועות מציע לובי מזמין ומתגמל לעולם הטאי צ'י. דרך הפורם הקצר ניתן לרכוש מיומנויות בסיס, יציבה נכונה ועקרונות נכונים בתנועה. לכן זהו הפורם אותו אני מלמד בקורסים קצרים וסדנאות מיקוד קצרות. לאחר שהתלמיד כבר ״מחזיק״ את הבסיס ניתן לעבור ללימוד הפורם טאי צ'י המסורתי הארוך.
האם נכון להתחיל מלימוד צ'י קונג?
התשובה לשאלה האם נכון להתחיל מלימוד צ'י קונג התשובה היא כן. זוהי הסיבה שגם בקורס הכשרת מורים לטאי צ'י אנו מקדישים את השעה הראשונה מתוך ארבע שעות שיעור לחימום ותרגול סדרת צ'י קונג. העבודה הפנימית ועקרונות התנועה מאוד דומים. למעשה טאי צ'י למתחילים זה סוג של צ'י קונג וכללית תרגול טאי צ'י ללא אפליקציות הלחימה הגלומות בתנועות שבפורם הארוך זהו צ'י קונג מתקדם כפשוטו.
אין זה חובה להתחיל מלימוד קורס צ'י קונג בפני עצמו. מי שליבו נוטה לטאי צ'י יכול לגמרי לרכוש את המיומנות הנרכשת בקורס צ'י קונג דרך הסדרות והחימום הנלמדים במסגרות רציניות ללימוד טאי צ'י צ'ואן. אך חשוב לוודא כי בית הספר והמורה בהם בחרתם יודעים ללמד את העבודה הפנימית, נשימת ארבע פתחים ויש דגש ופוקוס על הנעת הצ'י השתרשות וכדומה. למעשה ללא העבודה הפנימית ביצוע הקאטה יהיה יותר בגדר התעמלות מאשר טאי צ'י. הרי המילים עצמם אומרות הכל ועיקר העניין בתרגול הוא צ'י.
הם ניתן ללמוד טאי צ'י מוידאו?
סביב השאלה טאי צ'י איך מתחילים תמיד עולה השאלה האם ניתן ללמוד מוידאו? אמנם לימודי אונליין פורחים בתקופה האחרונה וימי הסגרים בקורונה אף נתנו לתופעה רוח גבית רצינית. אני חייב להיות כנה לגמרי. אז כן אפשרי ללמוד טאי צ'י אונליין ולא זה ממש לא יהיה כמו ללמוד ממורה בלימוד פרונטאלי. את האפליקציות לחימה, טאי צ'י צ'ינה וכדומה כמובן שלא ניתן ללמוד ללא עבודה מעשית בזוגות. הדבר דומה ללימוד שחיה ללא מים או כדורגל ללא כדור.
אם זאת, ניסיוננו משנתיים של קורסים אונליין לצ'י קונג וטאי צ'ימלמד כי שילוב נכון של לימודים אונליין באיכות גבוהה. לצד השתתפות בסדנאות מיקוד, ריטריטים וסמינרים של טאי צ'י. עובד בכלל לא רע ללימוד הפורם. כאשר מתקיימים גם מפגשים בהם המאסטר יכול להעביר דיוקים ותיקונים אישיים ועוד יותר מכך להעביר באופן בלתי אמצעי את המהות וההרגש כמו שאומרים באנגלית to give you the feeling of it.
לסיכום דרך הלימוד המסורתית היא המועדפת עבור מי שחפץ באמת ללמוד לעומק to master the art of tai chi ובוודאי למי שמבקשים לעבור הסמכה כמורה. אין דרך אחרת. מנגד למי שמחפש להתחיל ללמוד או לתרגל לשם בריאות העצה הטובה ביותר היא לאהוב את מה שכן מתאפשר ופשוט להתחיל.
מקווה שמאמר זה נותן מענה לשאלתכם טאי צ'י איך מתחילים.
המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות