נשימה בתרגול צ'י קונג

כמו בהרבה שיטות התנועה המשלבות עבודת גוף-נפש היא רבת משמעות. אחת השאלות שחוזרות על עצמן בשיעורי צ'י קונג היא: מהי הדרך הנכונה לנשום? מתי לשאוף ומתי לנשוף? התשובה על כך מורכבת, מפני שהנשימה בתרגול צ'י קונג, הלכה למעשה, מהווה אסטרטגיה להנעת הצ'י.

גם בחיי היומיום, ולא רק בזמן תרגול, כל שאיפה מחדירה את הצ'י פנימה, ומנגד, כל נשיפה דוחקת את הצ'י החוצה. יתר על כן, גופנו, בחוכמתו, יודע להשתמש באסטרטגיה זו על־מנת להתמודד גם עם רגשות. לשם דוגמה, כאשר אדם כועס הוא נושף יותר מאשר הוא שואף, וזאת משום שהשאיפה לאיזון דורשת "הוצאה של קיטור". בהתאמה, כאשר אנו זקוקים ליותר צ'י על מנת לייצר יציבות, שאיפותינו תהיינה ארוכות יותר מהנשיפות.

הבנה זו, שהנשימה היא אסטרטגיה להנעת צ'י, באה לידי ביטוי בסדרות הצ'י קונג. ברוב הסדרות הרפואיות, אנחנו נעלה ליאנג בשאיפה ובכך נוליך את הצ'י פנימה אל תוך הגוף. הנשיפה תבוא עם החזרה למנח ייני.

בסדרות צ'י קונג שנועדו לבנות את הצ'י המגן – מ"חולצת הברזל" ועד פורם שמונה התנועות של היאנג סטייל טאי צ'י – מנח הגוף המתכנס – הייני – יהיה בשאיפה, והמעבר למנח גוף יאנגי ייעשה תוך כדי נשיפה, ובכך יוליך המתרגל את הצ'י אל קצות הגוף על־מנת לבנות את הצ'י המגן.

נשימה בתרגול צ'י קונג לוחמני

בתרגול טאי צ'י צ'ואן ובשאר אמנויות הלחימה המבוססות צ'י, אסטרטגיה זו היא חזות הכול: אם נבקש למשוך את היריב, הנשיפה תהיה תוך כדי תנועת המשיכה, אם נבקש לדחוף אותו ולעוקרו ממקומו, הנשיפה תבוא עם תנועת הדחיפה. במילים אחרות, למקום שאליו נרצה שהכוח ילך – אליו ננשוף.

נשימה בתרגול צ'י קונג תודעתי

בתרגול צ'י קונג תודעתי בו במקרים רבים הגוף סטטי והעבודה הדינמיט היא למעשה תודעתית טהורה. דוגמאות לעבודה מסוג זה נמצא בתרגול חמשת הרגולציות או בשי סוי ג'ינג – שטיפת מח העצמות או במדיטציות מעולם הצ'י קונג כדוגמת המעגל המיקרוקוסמי. המשותף לכל אלו זה העובדה כי אין באמת התנועה של הגוף כפי שאנו הורגלנו לראות בתרגול סדרות צ'י קונג, כך יוצא שהנשימה היא תנועה הפיזית היחידה, ומשמשת לרוב על מנת להוליך את הצ'י. השילוב תודעה ותנועה בתרגול מסוג זה מהווה דרך עוצמתית להניעה צ'י למקום בו אנו רוצים להתחיל תהליך ריפוי.

לסיכום, אין דרך אוניברסלית נכונה לשאיפה ונשיפה שאותה נוכל ליישם בכל סדרה וסדרה, ולאמיתו של דבר בתרגול צ'י קונג הנשימה מהווה אסטרטגיה ואמצעי להשגת התכלית: הנעת הצ'י למקום שבו הוא דרוש.

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות