אמיר פרלמן סיפור אישי

שמי אמיר פרלמן. נולדתי בישראל להורַי פאני ואיתמר ב-27 באוקטובר 1967. התחלתי ללמוד אמנויות לחימה בגיל 15, וכמו נערים ישראלים רבים המפגש הראשון שלי היה עם קרב מגע, ובהמשך נחשפתי לקונג פו הסיני ולווינג צ'ון והעגור הלבן בסגנון שאולין דרומי. אחד ממורַי הראשונים לימד אותי סדרת צ'י קונג כתרגול יעיל לחילוץ עצמות ולשימון הגידים והמפרקים, ובדרך זו פגשתי את עולם הצ'י קונג הרפואי. כמה שנים מאוחר יותר גם התחלתי ללמוד ולתרגל את הפורם טאי צ'י הקצר בן 24 התנועות.

בשנות העשרים לחיי אמנויות הלחימה הפכו לעניין פחות מרכזי. עיקר זמני הוקדש למוזיקה, שהייתה ועודנה אהבתי הגדולה הפכה למקצוע בו עסקתי וממנו פרנסתי את משפחתי  במשך 25 שנה. בעודי מוזיקאי עברתי תאונה שבה נפצעתי קשה באגן ובכתף. בתהליך השיקום וההחלמה חזרתי אל התרגול הבריא ומבריא מתוך ידיעה פנימית שבאמצעותו אוכל לשקם את גופי ולחזור לבמה, עבורי בתקופה ההיא החזרה לבמה הייתה בגדר חזרה לחיים.

לאחר שיקום מלא שהיה בגדר נס רפואי, כמובן שהמשכתי לתרגל צ'י קונג לשם בריאות וכאמצעי לסלילת הדרך שהובילה אותי פנימה, לחיבור פנימי. תוך שאני מסתובב באירופה וישראל ומחלק את זמני בין הלחנה והקלטות, הוראת מוזיקה והופעות בהרכבים שונים. התרגול היומי היה משהו שעשיתי למען עצמי וללא שום כוונה להתמקצע בתחום, אבל הוא היה יקר לי, והמשיכה לידע שהביא אותי להסתובב בעולם ולחפש את המורים, הסדנאות והספרים שמהם אוכל להמשיך וללמוד ניי גונג, צ'י קונג וטאי צ'י צ'ואן.

אמיר פרלמן על השינוי בעיסוק ופתיחת המכללה

המשכתי לתרגל ולהעמיק ועם השנים גם התחלתי לעזור לאנשים אחרים המתמודדים עם אתגרי בריאות שונים. תחילה לחברים קרובים בעיקר מתחום המוזיקה ובהמשך למטופלי בקליניקה שפתחתי. כעבור כשנתיים כאשר הביקוש היה רב מיכולתי לקבל אנשים לטיפול פרטני פתחתי קבוצות עבור מטופלי, שעבורם הצ'י קונג היה חלק משמעותי בתהליך ההחלמה. קבוצות התרגול הטיפוליות שפתחתי הובילו בהמשך הדרך גם לייסד את המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות. אמנויות פנימיות – Internal Arts – הוא שם כולל לשלושת תחומי התרגול העיקריים שהפכו לחלק משגרת יומי, והם: יאנג סטייל טאי צ'י, דאואיסט ניי גונג וצ'י קונג רפואי. מיומנויות אלו משלימות כל אחת חלק מהתמונה השלמה, ועבורי הן בלתי נפרדות.

מתוך היענות לדרישה להעמקה בתרגול – שהגיעה הן ממטופלַי בקליניקה והן מתלמידַי בקבוצת התרגול הראשונה שפתחתי בפרדס חנה – ובעידודם של מורַי, אזרתי אומץ לצאת לדרך, ובשנת 2014 פתחתי את מדיקל צ'י קונג ישראל, דבר שהתחיל כעיסוק צדדי שהקדשתי לו יומיים בשבוע ושאר הזמן הוקדש לעבודתי בקליניקה. אך התוצאות של הקורס היו כאלה שלא ניתן להתעלם מהן. מדי שנה הגיעו אנשים שסבלו מכאבי גב, דלקות מפרקים, עקמת עמוד השדרה, פיברומיאלגיה ועוד. במרבית המקרים, תוך שנה אחת של לימוד ותרגול, חלה הטבה כה משמעותית בבריאותם, עד שהייתי חייב להודות שהקורס מניב תוצאות מרשימות במקרים רבים אפילו יותר מאשר העבודה הפרטנית בקליניקה.

עם זאת, ההטבה הבריאותית לא הייתה העיקר, אלא היה זה השינוי לטובה בכל רובד אפשרי בחייהם של מי שמתמידים בתרגול: עלייה ברמות האנרגיה, חיבור פנימי, קבלה עצמית והכרה בהיותנו חלק משלם ולא רק פרט העומד בפני עצמו. כך הבנתי שהדבר הנכון הוא לצמצם את עבודתי בקליניקה ולהשקיע את זמני בהוראה והכשרת מדריכים ומטפלים, וכך התחלנו להרחיב את פעילות המכללה לקורסים שבחלק מהמקרים הפכו לשלוחת קבע של המכללה בכל רחבי הארץ.

מאז ומעולם נמשכתי לעולם הרוח, מתוך תחושה פנימית שאני מאמין בה בכל ליבי שיש ביכולתנו כבני אדם להבין את משמעות חיינו כאן בזה העולם. במשך שנים רבות חיפשתי לסלול את דרכי פנימה, להכיר את עצמי ברמה הנשמתית ולהתחבר לטבעי האמיתי. דרך תפילה, מוזיקה, מדיטציה, לימוד יהדות, פילוסופיה, דאואיזם ועוד, הרגשתי שלאט לאט, חלק אחרי חלק, התמונה מתחילה להתגלות בפנַי.

מסעותי בעקבות חלקי הפאזל המרכיב את משמעות החיים והניסיון לענות על השאלה מי אתה אמיר פרלמן, מה אתה עושה כאן? מדוע הגעת לעולם עם סל הכשרונות שקיבלת?  הובילו אותי למקומות רבים. לתפילות בבית הכנסת, לשיעורי גמרא, חסידות וקבלה. ללימודי פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה, לסדנאות, הרצאות וספרים. חיפושי הובילו אותי גם לארצות המזרח תחילה להודו ובהמשך לסין.

עם הזמן הבחנתי כי רב המשותף על השוני, על פניו ברובד השטחי סוגי הפילוסופיה, הדתות, סגנונות התרגול והאסכולות הרוחניות מאוד שונות זו מזו, הריטואלים, המנהגים, הלבוש והטרמינולוגיה מייצרים חזות שונה בתכלית. אך מתחת לפני השטח הן כולן מנסות לענות על אותו צורך אנושי בגילוי עצמי המאפשר הגשמה עצמית ובהבנת הטעם והמשמעות של הקיום.

אני רואה שליחות בהפצת הידע היקר מפז, ומאמין בכל לבי שחיים ללא משמעות וללא הבנה של תכליתנו בעולם יובילו להיעדר הגשמה עצמית אמיתית. הצ'י קונג אינו מטרה כשלעצמו אלא אמצעי, כלי עוצמתי שיכול לעזור לכל אחד ואחת למצוא בריאות אמיתית ואיתנה בגוף ונפש.

אמיר פרלמן

לינקים למקורות נוספים:

לערוץ היוטיוב של אמיר פרלמן בתחום הצ'י קונג והטאי צ'י

לערוץ היוטיוב של בתחום המוזיקה והעשיה הדוקומנטרית

לאתר האישי של אמיר פרלמן ובו תמונות מחייו, יצירתו כמוזיקאי ועוד