הטאי צ'י
רקע כללי להבנת השיטה
הטאי צ'י נעשה פופולרי במערב משנות השבעים של המאה ה 20 באופן נרחב כדרך תרגול לשם בריאות או כאמנות לחימה רכה, אך למעשה טאי צ'י זה בראש ובראשונה פילוסופיה ששורשיה הולכים אחורה למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה לפני ספירת הנוצרים.
אמני לחימה אימצו את השקפת העולם וחיברו אותה לתנועה וכך החל להתפתח הטאי צ'י צ'ואן, לכתחילה היו שמות רבים ושונים לשיטה שכיום אנו קוראים לה טאי צ'י. המשמעות המילולית מתורגמת על פי רוב לאנגלית במילים great ultimate אך זהו תרגום לא מובן בו הטקסט נפרד מהקונטקסט הנכון ובאופן חופשי יותר הייתי מתרגם את זה כ"האיזון הנשגב", המשמעות היא השניים שהם אחד. היין והיאנג כאשר הם באיזון הם שלמות שהיא אחדות, אחדות בין גוף לנפש, בין זכר לנקבה, בין עשיה לאי עשיה או אם תרצו גם בין מאמץ לבין הרפיה.
בעולם אמנויות הלחימה היו שמות רבים שכל אחד מהם מלמד משהו על מהות אמנות הלחימה המופלאה הזאת. אזכיר כאן שניים מהם לשם דוגמה: מאי צ'ואן שמשמעו תרגול הפורום הרך, צ'י צ'ואן שמשמעו הפורום הארוך ואכן טאי צ'י צ'ואן היא אמנות לחימה רכה ומורכבת ולכן למתרגל המתחיל לא יעילה בקרב, כדוגמת קרב מגע או שינג יי צ'ואן שבהם התנועות ספורות אך יעילות מאוד ובזמן קצר ניתן ללמד אדם ולהכין אותו לקרב.
הפורום הארוך הוא היחיד שבאמת נאמן למקור וזהו הפורום האמיתי. כל הפורמים הקצרים הם ניסיון לחסוך בזמן ולקצר את משך הזמן הנדרש מהתלמיד בטרם ידע לתרגל ויתחיל "להרגיש משהו". בעיני מאסטר יאנג זוהי מחלה מערבית והדרך הקצרה איננה מובילה כלל לאותו המקום. על דרך משל מי שבמקום לעלות לרגל לירושלים בכדי לשאת תפילה בבית המקדש בחר ללכת רק עד מחלף שער הגיא כי אין לו פנאי או סבלנות לצעדה ארוכה, אז זה גם יהיה מקום תפילתו, מחלף שער הגיא. אם טוב לו והוא אכן מסתפק בזה יתכן שלבית המקדש בירושלים הוא מעולם לא באמת רצה להגיע.
למדוני מוריי כי אין דרך ללמוד או ללמד טאי צ'י צואן בלי להעמיק בפילוסופיה העומדת מאחורי סדרת התנועות, בכך טאי צ'י צ'ואן שונה מקרב מגע, טאי בוקס או שינג-יי צ'ואן שכן כל השיטות הללו מלמדות איך להילחם והניצחון על היריב הוא תכליתם. לעומתם הטאי צ'י היא אמנות הגנתית שעיקרה איך להפסיק את הלחימה. הפסקת הלחימה היא הניצחון היחיד.
הפילוסופיה מאחורי השיטה
שני כתבים עתיקים מהם נגזרת השיטה הם:
הדאו דה ג'ינג של לאו דזה, שהמסורת משייכת את כתיבתו היכן שהוא בין המאה השישית לחמישית לפני ספירת הנוצרים. מספר זה נובע עקרון הזרימה והחיבור לטבע.
ספר נוסף הוא החיבור העתיק יי ג'ינג או כפי שהוא נודע במערב איי צ'ינג. ספר זה קדום בהרבה כאלפיים שנה לפני הדאו דה ג'ינג. מספר זה נובע מעגל הטריגרמות (עליהן אנו לומדים בהרחבה בשנה השנייה של הקורס ותוכלו לקרוא בהרחבה בחוברת הקורס). סמל היין והיאנג מקבל אינטרפרטציה בספר בעזרת היאו. הקו השלם והקו החצוי מסמלים את היין והיאנג, קווים אלה חוברים יחד לשלשות של קווים ויוצרים יחד שמונה צרופים הנקראים 'בא-גווה' והם מייצגים סמלים סימבוליים מהם ניתן ללמוד על הטבע והכוחות הפועלים בו ובאדם.
ממעגל ה'בא-גווה' נגזרות שמונה התנועות שהן הבסיס בטאי צ'י וניתן להגדירן כשמונה אסטרטגיות אליהן חוברים חמשת הצעדים. חמשת הצעדים נגזרים מחמשת היסודות כאשר שמירה על האמצע מיוחס ליסוד האדמה. בטאי צ'י אלה נקראים שמונה הדלתות וחמשת הצעדים. כל תנועה בטאי צ'י מבוססת על שילוב של יסודות אלה ושלמות בתנועה מחייבת הבנה מעמיקה של היסודות המניעים אותה.
המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות